טו בשבט - חג האילנות
על החג
ט"ו בשבט הוא היום החמישה עשר בחודש שבט בשנה העברית.
תאריך זה קשור לגבי כמה מצוות הקשורות בפירות האילן (העץ),
כיום מצוין
ט"ו בשבט גם כחג טבע, ורבים נוהגים לחגוג אותו בנטיעת עצים ובענייני
איכות הסביבה. נהוג לאכול ביום זה מהפירות שבהם התברכה ארץ-ישראל, ויש מי שעושה "סדר ט"ו בשבט".
מתי התחילו לחגוג את החג?
את החג התחילו לחגוג כבר בתקופת המשנה, אזכור ראשון לכך רואים במקורות מתקופת הגאונים. נראה כי בתקופה הזאת חגגו את ט"ו בשבט כ"יום הדין לאילנות". ביום זה התפללו תפילות מיוחדות ושרו פיוטים לברכת האילן.
החג נהיה מיוחד בצפת של המקובלים, שקבעו "סדר ליל שמחת האילנות". בסדר זה של ט"ו בשבט היו שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם הרבה פירות ויין. האורחים היו לומדים על הפירות מהתורה, התלמוד וספר הזוהר, ואומרים תפילות מיוחדות לאילנות.
חג הנטיעות
בתחילת הציונות והקמת המושבות הראשונות בארץ קיבל ט"ו בשבט עוד משמעות. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט היה בשנת 1884 במושבה ייסוד המעלה. זאב יעבץ, שהיה מורה ומנהל בית ספר, קבע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ו6 שנים אחר כך לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב. אחרי הנטיעות בזכרון יעקב החליטה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל שט"ו בשבט יהיה חג הנטיעות. הרעיון התקבל בכל בתי הספר היהודיים וקק"ל (הקרן הקיימת לישראל) עזרה לזה.
אחרי שקמה המדינה, כשהתפתחה והתרחבה החקלאות ט"ו בשבט איבד את משמעותו כחג הנטיעות - וקיבל משמעות חדשה: חג שמירת הטבע.
יום הולדת לכנסת
ט"ו בשבט הוא גם יום ההולדת לכנסת. ב14 בפברואר 1949 היה הדיון הראשון באסיפה המכוננת (השם של הכנסת לפני שקראו לה ככה) את הדיון התחיל נשיא המדינה אז ד"ר חיים וייצמן והשתתפו בו הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ואנשים חשובים. הטקס התחיל בהדלקת נרות נשמה להרוגים בשואה ומלחמת העצמאות. אחרי שסיימו את הטקס קבעו כי האסיפה המכוננת תשנה את שמה ל"כנסת ישראל" ומאז חוגגים בכל שנה בתאריך זה גם את יום ההולדת של הכנסת.
דפי צביעה, משחקים ועוד מלא חומר ל -
ט"ו בשבט לילדים.