אוגרמאת: שני באבאייבהאוגר הוא סוג מכרסם השייך לתת- משפחת האוגרים (ממשפחת האוגרים).
האוגר קיבל את שמו עקב נטייתו לאגור מזון. הוא נוהג להסתייע בכיסי הלחיים שלו למטרה זו. כאשר האוגר אוגר את מזונו הוא מרגיש בנוח לפלוט את שאגר רק במקום מוכר לו. שקי הלחיים של האוגר יכולים להכיל אף את גוריהם (האימהות נוהגות לעשות פעולה זו כאשר הן חוששות).
לאוגר גוף קטן מאוד - כ-17 ס"מ בלבד אורכו, הזכר קטן מעט מן הנקבה. אוזניו קטנות אך חוש השמיעה שלו, וכן גם חוש הריח שלו מפותחים מאוד. לעומתם, חוש הראייה של האוגר אינו מפותח. שיני האוגרים, כדרכם של כל המכרסמים, צומחות כל הזמן.
האוגר בטבע אוכל בעיקר זרעים אך הוא לא יבחל גם בחרקים למיניהם ובפירות.
תקופת ההיריון של האוגר היא הקצרה ביותר במחלקת היונקים- 16 ימים בלבד (!). האוגרים ממליטים פעמים אחדות בשנה, בכל המלטה יופיעו בין 5 ל-10 גורים חסרי ישע, עיוורים וערומים.
הגורים נולדים בצבע אדום, לאחר יומיים צבעם משתנה לוורדרד. לאחר כשבועיים, גדלה להם פרווה.
האוגר מצוי באזורים חמים.
הטיפול באוגר אינו כרוך בהוצאה כספית גדולה, והוא גם פשוט מאד.
על מנת להבטיח לאוגר חיים בריאים וארוכים יש להקפיד על הכללים הבאים:
*אסור לרחוץ את האוגר. דבר זה עלול לפגוע באיכות הפרווה וביופיה, וגם בבריאות של האוגר עצמו, ועלול להיות קטלני.
*יש להקפיד על מזון ומים טריים: לאוגרים החיים בשביה יש אוכל מיוחד, מין כופתאות מוכנות המכילות את רוב אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים לקיום, אך למרות זאת יש צורך להעשיר את תזונת האוגר בירקות, פירות, גרעינים ואף חרקים קטנים. יש להימנע מלתת לאוגרים אבוקדו ופירות הדר.
*יש להקפיד לרפד את הכלוב בנסורת רכה ואף להניח מתחת לנסורת נייר סופג. יש להחליף את הנסורת אחת לשבוע (או יותר, במידה ויש מספר רב יותר של אוגרים בכלוב.). בטבע האוגר יכול לגמוא מרחקים עצומים, לכן חשוב שהכלוב יהיה גדול, מרווח ומצוייד במתקני משחק היכולים להעסיק את האוגר.
האוגר, בניגוד למכרסמים רבים אחרים, אינו מעביר מחלות לבני אדם.